חול המועד עם הילדים בעמק המעיינות

זה פוסט קצר,
כי היה טיול קצר: לילה אחד,
אבל כיף לא נורמלי.

יש משהו אחד טוב (לפחות), שהקורונה הביאה איתה:
הגבלת כמות הנכנסים לשמורות הטבע.
חובה להרשם מראש,
ואם לא הספקתם להרשם ואזלו המקומות- לא תכנסו.

לפני חודשיים היינו בואדי קלט-
יום שישי בצהריים,
מי שמכיר יודע- שבימים ללא קורונה זה הזמן הכי עמוס בואדי קלט.
כולם כולם שם.
אבל בקורונה- היינו לבד.
אנחנו ועוד 2 משפחות, והיה קסום.

ובפורים נסענו לנחל דוד, וגם שם היה ריק, כי לא הכניסו את כל עם ישראל הספונטני.

בקיצור, התמכרנו.
הפעם נרשמנו ליום בסחנה- גן השלושה.
שזה אולי הגן הכי יפה בארץ,
אבל בימים רגילים לא נלך לשם כי עמוס נורא. בהגזמה.
עשן של מנגלים לתוך הפרצוף, ואי אפשר למצוא את הילדים בבריכה.

אז כמו שצפינו, היו אנשים, אבל במידה.
הגענו מוקדם, ולאט לאט הפארק התחיל להתמלא, ועדין,
מספיק ריק כדי שנוכל גם להינות מהשקט.
בפארק יש בריכות ענק, וגם בריכות נמוכות לילדים.
ויש מזנון שמוכר מתנפחים במחירים נוחים, והמון שולחנות, והמון דשא.
העברנו שם 5 שעות בלי להרגיש, הילדים היו בתוך חלום.

מה אכלנו: בשעות הבוקר המוקדמות נשנשנו באוטו לביבות מצה שטיגנתי,
ולארוחת צהריים מוקדמת הבאנו מהבית קופסאות עם ביצים ותפוא, טונה, האריסה, תירס, ירקות חתוכים וכו.

כמה שלמנו: משלמים כניסה מגיל 5, שלמנו על 2 מבוגרים וילד 102 ש"ח.

משם המשכנו 2 צעדים שמאלה לגן גורו.
לא הכרנו את המקום לפני, לא תכננו לעבור שם.
אבל לבארי ושקד יש ספר "אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה"
והם ממש אוהבים אותו, ולכן גם מדברים על קנגורו הרבה.
ראינו את הגן, והחלטנו לעבור שם ביציאה מהסחנה.
היה נהדר-
שעה של מיני גן חיות ובסופו הלהיט:
שטח של מלא קנגורואים שמסתובבים חופשי בין האנשים-
אפשר ללטף אותם ולהאכיל אותם,
ויש גם כמה קנגורו אמא עם בייבי קנגורו בכיס וזה הכי חמוד בעולם.

כמה שלמנו: משלמים כניסה מגיל שנתיים, עלות 60 שח לאדם.

כל המנגלים בסחנה עשו לאלון חשק לקבב,
אז לארוחת ערב מוקדמת ישבנו בבית שאן: שיפודי הכיכר.
הגענו למקום, וחשבנו שנקלענו לאירוע בר מצווה סגור של משפחה מעפולה.
בכל זאת חול המועד, והמקום היה כמו מגנט לכל מי שרעב באזור.
שאלתי את כל מי שאני מכירה באזור ומבין באוכל- איפה אוכלים בשר טוב בפסח?
כולם אמרו: "אין".
ובסטורי 40 מתוך 40 המליצו על שיפודי הכיכר.
אז זרמנו.
הם פותחים שולחן עם מלא סלטים ואורז דביק, ואז הבשר שהזמנתם וצ'יפס.
היה בסדר גמור, לא יותר מזה.
זה סגר את החשק לקבב, וסיפק את ארוחת הערב של הילדים.

כמה שלמנו: 300 שח בערך על ארוחה לחמישה (עמליה אוכלת כמו אלון בערך).

את הלילה העברנו ביישוב רותם.
יש שם חווה מהממת שנקראת "כפר טהירו".
חברות טובות שלנו התחתנו שם, וזכרנו את המקום לטובה.
יש גם "צימרים" אבל אנחנו הלכנו על אוהל, כי זה מאד מרגש את הילדים.
זה חצי אוהל חצי בקתה,
הם מספקים מזרונים ומצעים וכריות. רק צריך להביא שמיכות.
ויש מטבח חצר, עם כיריים ומקרר והכל ואפשר להתארגן על ארוחות.
ויש מדורה ודשא, וסוסים ופרות.
מקום מהנה ומומלץ מאד מאד.
בלילה ישבנו קצת סביב המדורה ואז הילדים נשפכו.
בבוקר, חתכתי להם צלחת פירות ענקית והיו גם מצות עם טחינה וסילאן (ונוטלה, ברור).
שיחקנו כדורגל, ועלינו לאוטו.

כמה שילמנו: 480 ש"ח ללילה לאוהל ענקי מאד. אפשר להגיע מוקדם ולצאת מאוחר.
טלפון להזמנות (כי לא בטוחה שתמצאו בגוגל)- 0507832989

תחנה כמעט אחרונה:
עין סוכות.

מעין מהמם שאחרי כל הכחול של הסחנה נראה כמו ביצה ירוקה.
אבל לא ויתרנו לבארי,
הוא ירד מהאוטו וצלל פנימה.
המים צלולים, הירוק הוא רק השתקפות של הצמחיה מסביב.
טיפ קטן: אם תמשיכו 10-20 צעדים מהכניסה למעין, תגיעו לפינה מתוקה עם נביעה ובריכה קטנה וצלולה.
יש צל ולילדים זה גן עדן.

מה אכלנו: תה צמחים שקטפנו ביציאה מכפר טהירו.

ועוד קצת אוכל:

תחנה שהפכה לעצירת חובה בדרך מהבקעה או מים המלח לירושלים: הכנענית.
מסעדת בשרים מעולה בתחנת הדלק בכניסה לכפר אדומים.
בכל הפעמים שישבנו בה היה מוצלח.
עכשיו בכל המועד הם פתחו פוד טראק עם כל הבשרים המוצלחים שלהם.
אכלנו המבורגר ובריסקט, וגם עוף מטפונה וחובה שניצלונים וצ'יפס.
מקום חובה על הדרך.