קציצות בשר רכות רכות בתבשיל מנגולד וכרישה

היום זה כבר זכרון רחוק
אבל לפני שבוע היתה מלחמה בדרום.
(אמנם הימים המטורפים האלו לא קיבלו שם של מלחמה,
אבל כשכל תושבי העוטף לא יוצאים מהבית כי האזעקות לא מפסיקות להתריע
זאת מלחמה.
וכשטילים נופלים לך על הראש-
זאת מלחמה.
כשאנשים נהרגים, כשהבית שלהם נהרס, כשהלב שלהם נהרס-
זאת מלחמה).

ביום ראשון של אותו הסשן, היתה אמורה להיות לי סדנא בישול של מנהלי קופת חולים גדולה, לא נזכיר שמות.
ערב קודם, התקשרה אלי האחראית כדי לבטל-
היא אמרה לי "מדובר במנהלי מרפאות גם מהדרום ואנחנו רוצים לצאת לשטח, לחבק. לא נוכל להגיע ליום גיבוש בזמן כשזה".

הבנתי אותה.
עוד לפני שחשבתי על כל ההכנות שכבר עשיתי עבור הסדנא- הבנתי אותה.
מאתי לה בסדר. נקבע יום אחר.
אבל כעסתי, לא עליה חלילה.
ונזכרתי בבחור המסכן, שלפני שלוש שנים הגיע לארץ עם משלחת של סטודנטים למנהל עסקים מאוניברסיטאות בארה"ב.
המשלחת היתה אמורה להגיע אלינו לארוחת שבת, אבל ערב קודם קבלתי טלפון- אחד מהמשלחת נרצח בפיגוע בטיילת בתל אביב.
גם אז כעסתי.
אבל אנשים מתים מסביב, אז מי אני שאתלונן על ערימות עלי מנגולד שנותרו לי במקרר?
מביך אותי שכל חצי שנה חמותי אורזת מזוודה ובורחת מהתופת בדרום אלינו.
מביך אותי שאנשים עוד נרצחים בגלל משהו שהיה יכול להפסק מזמן.

באותו סשן התבטל סיור נוסף של זוג שפשוט פחד להגיע לירושלים במצב כזה.
מה אני יכולה להגיד על זה? כלום.
אז במקום להכנס לדכאונות פתחתי את המקרר והתחלתי לבשל.
למשל את הסיר הזה,
שיש בו מלא מנגולד (כי בדרך כלל בסדנאות אנחנו מכינים מנגולד ממולא)
וגם כרישה (שהיתה אמורה להכנס לבייגל בצל וכרישה)
ובשר טחון (שהיה בדרך להיות בצלים מקורמלים)

והאמת שיצא מדהים כנראה כי זה סיר שיצא ישר מהלב.

רק עוד מילה קטנה,
השבוע התקשרה אלי מישהי ואמרה כך
"הי! נתקלתי במתכון שלכם באינטרנט ואני רוצה להכין אותו.
הבשר כבר מופשר אבל לא כתבתם כמויות לתבלינים, כמה בהרט לשים?"
בלי לדעת באיזה מתכון מדובר, עניתי לה "חצי כפית".
ואז ניתקתי וצחקתי בלב וגם בקול.
תיבול זה דבר סובייקטיבי, כמו שכל אחד שותה את הקפה שלו אחרת,
כך גם כל אחד אוכל את הקציצות שלו אחרת.
אני לרוב אכתוב את שמות התבלינים, ולא תראו כמויות-
כי בישול זה לא ספר חוקים, ושכל אחד יעשה כראות עיניו ומשפחתו.

כן, אפשר להחליף את המנגולד בתרד, ואפילו אם תרצו- לוותר עליו לגמרי. 
כן, אפשר טלה במקום בקר, 
אפשר רק בצל במקום כרישה. 
אני לא קנאית וזה יצא טעים כך או כך. 

מצרכים:
לתבשיל:
1 בצל גדול
1 כרישה
3 חבילות עלי מנגולד

לקציצות:
500 גרם בשר בקר טחון
4 גבעולי בצל ירוק
1 בצל לבן
1 תפוח אדמה
חופן כוסברה
חופן פטרוזיליה
מלח, פלפל, בהרט
שמן זית

אופן ההכנה:
מחממים סוטאז ומוסיפים שמן זית (בערך רבע כוס)
פורסים את הבצל והכרישה לרצועות ומוסיפים לסיר,
סוגרים את הסיר ומאדים את הכרישה והבצל כעשרים דקות דקות.
מנקים את עלי המנגולד, חותכים ממנו את הגבעול הלבן הראשי וקוצצים גס.
מוסיפים את המנגולד לסיר, מתבלים במלח ופלפל ומערבבים.
מנמיכים את האש ובינתיים מכינים את הקציצות:
שמים את הבשר בקערה,
קוצצים את הבצל הירוק ומוסיפים
מגרדים בצל, מסננים ומוסיפים
מגרדים תפוחי אדמה ומוסיפים
קוצצים כוסברה ופטרוזיליה ומוסיפים פנימה יחד עם התבלינים.
מוסיפים 2 כפות שמן זית ולשים היטב היטב במשך 4-5 דקות רצופת ולאחר מכן מפרקים את הבשר לגמרי עד שהוא הופך להיות דביק באצבעות.
מגלגלים את הבשר לכדורים, ומסדרים את הכדורים על המנגולד.
מגבירים את האש ומביאים לרתיחה.
מנענעים את הסיר כך שכל קציצה תמצא את מקומה ומנמיכים את האש.
מבשלים כשעה.
מגישים עם אורז ובתיאבון!